הישגיו ותרומתו של יואל מרשק לאחדות ישראל, נובעים מאישיותו ופועלו בשילוב נדיר של חזון ומעשים למען קירוב, הבנה, עזרה הדדית ופעילות משותפת של החלקים השונים בחברה הישראלית, על כל גווניה. תקצר היריעה לתאר את כל נושאי פעילותו, אך אין כמעט מחשבה תחילה וסוף מעשה אצלו שאינם מכילים את הדבק נדרש, הסולידריות והעזרה ההדדית בין דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, מתנחלים מיהודה ושומרון וקיבוצניקים מעמק יזרעאל, ערבים ויהודים, אזרחים עירוניים ואזרחי הפריפריה ועוד.
דווקא בשנים האחרונות, כשהמתחים בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית מקצינים, מצליח יואל מרשק ליזום ולהביא ציבורים שונים בחברה הישראלית, לא רק להיפגש ולהכיר זה את זה ברמה האישית והציבורית, אלא אף להביאם לשיתוף פעולה למען מטרות משותפות.
החזון של יואל, המסתייע באמירה של רחל המשוררת "באתי כי קרא הקול" מלווה תמיד בעשייה בשטח. אישיותו המיוחדת סוחפת אחריה מחד אלפי אנשים ומאידך בודדים הכל בהתאם למשימה, כל זאת בהתנדבות מלאה.
ראויה לציון העובדה שלפעולות שהוא יוזם ומבצע אוהדים ומצטרפים אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית. הם מסייעים ולעתים קרובות גם משתתפים בפועל בעשייה לקירוב הלבבות.
בגיוס למימוש המטרות לסולידריות בגוונים השונים של החברה, הוא מצליח להדביק בהתלהבותו לא רק ציבורים רבים מתוך החברה הישראלית, אלא גם שיתוף פעולה וסיוע מהמשטרה, צה"ל, משרדי ממשלה ( ביטחון, שיכון, רווחה), המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית ועוד.
לעתים קרובות הוא מקבל פניות מאישי ציבור ומאנשים פרטיים לסיוע, אם בנושאים של קבלת "האחר" ועד למחאה למען אוכלוסיה הטוענת לאפליה,
והוא נענה ברצון, במגבלות הזמן והאמצעים העומדים לרשותו.
פעילותו של יואל מרשק מתמשכת לאורך עשרות שנים, למעשה מאז היותו נער, וגם כשמילא תפקידים ביצועיים מכסגן אלוף בצה"ל ועד כרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, תמיד הוסיף לעבודתו פעילות התנדבותית רבת היקף.
בחמש השנים האחרונות הוא מקדיש עצמו 24/7 למען אותן מטרות שמביאות את שבטי ישראל השונים לאחדות ולעשייה משותפת, המביאה בסופו של יום לחוסנה הרוחני והפיזי של החברה הישראלית.
*כל החומר המופיע באתר זה כולל תמונות ומלל הועבר ואושר ע"י יואל מרשק ובאחריותו הבלעדית בכל הקשור לזכויות יוצרים
הצטרפו והיו שותפים בפועל בפעילויות ובמשימות לאומית בהובלת יואל מרשק
אזרחי המדינה שלום,
אנו קבוצה של חברים שהתגייסה כדי לסייע ליואל מרשק בפעילותו בחברה הישראלית. יואל מרשק הנו חבר קיבוץ גבעת השלושה.
מאז 1969 יואל פועל בהתנדבות מלאה, לצד כל משימותיו בתנועה הקיבוצית, ליצירת היכרות וחיבור בין חלקי החברה הישראלית בתחומי החברה, הכלכלה, הביטחון וההתיישבות.
בכל שנותיו התגייס יואל מרשק למשימות לאומיות, אשר חצו גבולות בחברה הישראלית והציבו ערכים חברתיים של לכידות בין המגזרים, אשר לא פעם נראים רחוקים זה מזה. במרוצת השנים היה שמו שם נרדף למנהיג, אשר סחף אחרים רבים – מאות ואלפים - כדי לסייע, בעיקר בעתות של מצוקה או משבר.
למשל במסע לשחרור גלעד שליט, בארגן הקמה של כוח מתנדבים אזרחי לחיפוש אחר שלושת הנערים הנעדרים ועוד.
כיום יואל עוסק בליווי המאבק להשבת השבויים והנעדרים משבי החמאס בעזה, הקמת המטה להצלת הפליטים, מאבק הנכים, סיוע מיוחד לבני העדה האתיופית, חיזוק ההתיישבות בבקעת הירדן. הרחקת אסדות הגז מהחוף, גיוס תצפיתנים, כדי למנוע שריפות בעוטף עזה ועוד ועוד.
בשנת 2016 קיבל יואל את אות נשיא המדינה למשימות לאומיות.
מזה שלוש שנים יואל עובד בהתנדבות מלאה, ונתמך ע"י עמותת "יהום הסהר", המנסה לגייס כספים כדי להמשיך את פעילותו החשובה והקריטית. אולם המצב קשה וקופת העמותה כמעט ריקה.
לאור זאת התארגנו מספר חברים שתומכים ומוקירים את פעילותו של יואל כדי לפנות לכלל אזרחי ישראל שייסעו ליואל להמשיך בפעילותו למען אזרחי מדינת ישראל מכל המגזרים והשבטיים. מטרתנו הינה להמשיך בפעילות ולהקים מטה פעיל וזמין שיאפשר מענה מהיר לכל דרישה וצורך לאומי.
אנו מבקשים את עזרתכם.
היו שותפים בפעילויות שלנו באופן מעשי באמצעות תרומה. כל סכום יעזור.
בברכה תודה והוקרה: תת אלוף אביגדור קהלני, תלמה אליגון - רז הסופרת והמשוררת, עורך דין עודד הון, אלון שוסטר - ראש מועצה שער הנגב, אודי פלד - מזכיר רמת יוחנן, אלישע שפירא - עין השופט ודורון נדיב ממשמר העמק.
לפרטים נוספים ניתן להתקשר לדורון נדיב בטלפון 0524479167
על יצירת שותפות בין מגזרי האוכלוסייה לפעולות סיוע במשימות הומניטאריות ולאומיות.
יואל מרשק הוא חבר קיבוץ גבעת השלושה. עד לאחרונה היה מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית והוביל משימות לאומיות ותנועתיות בקנה מידה נרחב. מאז 1981 הוא פועל בהתנדבות מלאה, לצד כל משימותיו התק"ם, ליצירת הכרות וחיבור בין חלקי החברה הישראלית בתחומי הביטחון וההתיישבות.
בכל שנותיו התגייס יואל מרשק למשימות לאומיות, אשר חצו גבולות בחברה הישראלית והציבו ערכים חברתיים של לכידות בין המגזרים, אשר לא פעם נראים רחוקים זה מזה. הסיסמא שהוא משתמש בה בכל פעילות, שהוא נרתם למענה ומגייס לטובתה התנדבות של רבים, היא מילותיה של המשוררת חנה סנש : "הלכתי כי קרא הקול". במרוצת השנים היה שמו שם נרדף למנהיג, אשר סחף אחרים רבים – מאות ואלפים - כדי לסייע, בעיקר בעיתות של מצוקה או משבר. בשנת 2013 הקים את החוג למשימות לאומיות ותנועתיות על שם חבר הכנסת לשעבר אמרי רון ז"ל. במסגרת הזו שותפים אזרחים מכל שכבות הציבור – קיבוצניקים, תושבי ערים, חילוניים ודתיים. ערבים ובני מיעוטים.
בקיץ 2005, לקראת ההינתקות מחבל עזה, עורר את גיוסם של אלפי מתנדבים לסייע לתושבי גוץ קטיף בפנוי החממות והציוד החקלאי. על אף המחלוקות האידיאולוגיות בין המתנדבים לבין המתיישבים אפשרה הפעילות שיזם הצלה של החממות וסיוע נרחב למפונים במעבר הטראומטי ליישובים חדשים. הפעילות הזאת היתה המשכם של מפגשים בין בני קיבוצים לבין בני המתנחלים. המפגשים שילבו סיורים וחוגי דיון באזורי ההתיישבות השונים, שמטרתם הכרת פניה המגוונים של מדינת ישראל וקירוב לבבות בין "מחנות". בין שורה ארוכה של פעילויות, יזם את המסע לשחרור גלעד שליט ופיקד על 200 אלף איש, מכל שכבות הציבור בישראל, במסע של 12 יום בין מצפה הילה שבגליל לירושלים. ביוני 2014 יזם וארגן הקמה של כוח מתנדבים אזרחי לחיפוש אחר שלושת הנערים הנעדרים. התערבותו אפשרה לרכז כוח של מתנדבים רבים שפעלו, עם כוחות צה"ל והמשטרה, במסגרת מבצע שובו אחים. לאחר מבצע עופרת יצוקה יזם ביקור של יתומים, בניהם של לוחמי חמאס שנהרגו בקרבות, בערים ובקיבוצים בישראל וכן בשטחי הרשות הפלסטינית. לאחרונה החל להוביל פעילות ציבורית למען שחרורו של אברה מנגיסטו, בן העדה האתיופית, משבי החמאס ברצועת עזה.
פעילותו של יואל מרשק חובקת נושאים רבים הנוגעים לחיבורים רבים בין קבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. בפירוט הפעילות אציין בעיקר אלה המבטאות הריסת מחיצות, הכרות ושיתופי פעולה, בשלושה נושאים מרכזיים:
ביטחון פינוי חממות וציוד חקלאי מגוש קטיף
עשרת אלפים מתנדבים – קיבוצניקים, עירוניים, מושבניקים – ב2005 לקראת ההתנתקות - סייעו לתושבי גוש קטיף בפינוי החממות והציוד החקלאי. על אף המחלוקות האידאולוגיות בין המתנדבים לבין המתיישבים, אפשרה הפעילות שיזם הצלה של החממות וסיוע נרחב למפונים במעבר הטראומטי ליישובים החדשים.
החזרת החייל החטוף גלעד שליט
"המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" – כמאמר חז"ל, יואל מרשק, בפעילותו הנמרצת תוך גיוס אלפי אזרחיות ואזרחים מכל שדרות הציבור, היה אחד מהגורמים המרכזיים לשחרורו של גלעד שליט משבי החמאס. פעילותו, בשיתוף גורמים רבים, כללה: חסימת מעברי הגכול להעברת סחורות ישראליות לעזה וכספים למימון ארגון הטרור חמאס; מחאה מול בתי הכלא בו מוחזקים אסירי החמאס הזוכים לביקורים קבועים; וגולת הכותרת במאבק: יוזמה וביצוע של צעדת אלפי ישראלים, במקטעים שונים, ממצפה הילה בגליל, מקום מגוריו של גלעד, עד לירושלים. אנשי קשר: משפחת שליט.
הקמת כוח אזרחי לחיפוש אחרי שלושת הנערים החטופים
יחד עם נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי לשעבר, יזם יואל מרשק הקמת כוח אזרחי של מאות אזרחים, מכל שכבות הציבור, למציאת שלושת הנערים החטופים באזור גוש עציון. כשהתארכו הימים והנערים אייל יפרח, גיל שער ונפתלי פרנקל לא נמצאו, הפנה יואל בקשה לצה"ל, לסייע בחיפושים אחרי שלושת הנערים, בעזרת הציבור הרחב (ראה אישור צה"ל בנושא “כוח יואל”). הוכנה כל הלוגיסטיקה (אוטובוסים, אזור החיפוש, תיאומים בטחוניים). לדאבון הלב, ביום שעמד לצאת האוטובוס הראשון עם מתנדבים לאזור, נמצאו שלושת גופותיהם של הנערים.
אנשי קשר: משפחות יפרח, שער ופרנקל, צה"ל – נפת יהודה.
פעילות לשחרורם של אורון שאול אבמה מנגיסטו ובדואי
כידוע, נמצאים בידי החמאס שני שבויים אזרחיים מזמן "צוק איתן" , אבמה מנגיסטו, בן העדה האתיופית, וצעיר בדואי מפזורת הבדואים בנגב והחייל אורון שאול, שטרם ידוע גורלו. יואל יזם ויוזם פעולות גלויות ועלומות לשחרורם מידי החמאס: משמרות מחאה ליד בתי סוהר בהם פעילי חמאס, הפגנות כלפי החמאס לשחרורם ליד מחסום ארז וכרם שלום , ביקורים וקשר עם המשפחות.
הפעולות לשחרורם של אבמה מגיסטו והבדואי מהפזורה, נעשות גם בגלל העובדה ששבויים אלה משתייכים לחלקים נידחים ולעתים אף מופלים בחברה הישראלית. שיתופם של מוסדות, ארגונים והציבור הכללי במאבק, גורם לקירוב לבבות בין גווני החברה הישראלית.
אנשי קשר: משפחות שאול, מנגיסטו והמשפחה הבדואית.
התיישבות איתור חוות חקלאיות בבקעת הירדן
ליד יישובי בקעת הירדן מחולה וייטב מתוכננות הקמת שלוש חוות חקלאיות בו ישתלבו טרום שירותם הצבאי צעירים חרדים, נוער הגבעות וקיבוצניקים. איש קשר: אורי דרור , משרד הביטחון.
אישור הצבא ל"שנת שירות" של מועמדים מהעדה החרדית בדרום
ביוזמת יואל, התקבל אישור עקרוני ממשרד הביטחון על דחיית השירות הצבאי של בני העדה החרדית,לשנה אחת לעבודה חקלאית ביישובי הערבה.
הקמת שכונה של בני העדה האתיופית בדימונה
בסיוע יואל, באוקטובר השנה, הונחה אבן הפינה להקמת שכונה ל- 200 משפחות מהעדה האתיופית בדימונה ומוביל יוזמה להתיישבות, בגושי התיישבות מוסכמים אנשי קשר: משרד הביטחון, אבי נעים-יו"ר מועצת בית אריה.
חינוך סדנאות ומרצים מכל גווני הדעות ב"רפסודיה"
כל קיץ, במשך שנים רבות, נפגשים בני נוער של כתות י"ב מקיבוצים ומושבים לחוף הכנרת לבנות ולהשיט רפסודיות בים הכנרת. יואל יזם קיום סדנאות, הרצאות ומפגשים עם אנשי ציבור, ח"כים ומפקדים בצה"ל מכל מגזרי החברה לשטוח משנתם לנוער, מהרב הראשי לשעבר אביחי רונצקי ועד למחוללת המחאה החברתית דפני ליף.
מפגשים בין קיבוצניקים למתנחלים
יואל היה בין הראשונים שיזם מפגשים בין דתיים וחילוניים לאחר רצח יצחק רבין.
נוער ומבוגרים מהקיבוצים שפיים וגן שמואל נפגשו עם מתנחלים מיצהר ואיתמר.
מתגבשת, ביוזמתו של יואל תכנית חינוכית לסדנאות הכרות והבנה בין תלמידים מההתנחלויות לתלמידים מבתי ספר חילוניים ביישוב עלי. אנשי קשר: עירית ברוך, ראש מנהל ארגוני נוער במשרד החינוך , טל’ 050-6283190.
יהודים וערבים
מפגשים בין יהודים וערבים, סיוע לאוכלוסיה הערבית עם משרדי ממשלה ופעילות עם ארגון "תג מאיר" נגד פעילות שריפת מסגדים ובתי ערבים ע"י קבוצת "תג מחיר".
